ההאקרים הגיעו למקפיאים, והסופרמרקטים באירופה משלמים את המחיר

חלב, בשר ומוצרים קפואים צריכים להישמר בטמפרטורה מתאימה גם כשהסופרמרקט סגור, את זה כולנו מכירים ויודעים.
אם הקירור נפגע למשך זמן ממושך, החנות עלולה להגיע לבוקר עם סחורה שכבר אי אפשר למכור. החזרת המערכת לפעולה אינה מחזירה למלאי את ערכו.

האירועים שדווחו באירופה ב2 בנובמבר המחישו את הסיכון הזה. פגיעה במערכות שמנהלות מקררים ומקפיאים הובילה לעליית טמפרטורות, להסרת מוצרים מהמדפים ולהשמדת מזון בחלק מהחנויות. עבור רשתות המזון, פריצה למערכת מחשוב יכולה להפוך בתוך שעות להפסד כספי מוחשי.

המקרר בסופר הוא גם מערכת מחשוב

מערכות קירור מסחריות כוללות בקרים שמנהלים את פעולת הציוד. החיבור מרחוק מאפשר לספקי השירות לעקוב אחר הטמפרטורה, לזהות תקלות ולשנות הגדרות בלי להגיע פיזית לחנות. כשהגישה אינה מוגנת כראוי, אותה יכולת ניהול עלולה להגיע לידיים הלא נכונות.

במקרים שתוארו באירופה, יחידות קירור הועברו למצב הפשרה. זהו תהליך רגיל שמסלק קרח מהמערכת, אך הפעלה בלתי מורשית שלו עלולה לפגוע בקירור ולגרום לטמפרטורה לעלות.

בחלק מהחנויות דווח על טמפרטורות של עד 50 מעלות, אך הבעיה אינה בהכרח נעוצה במקרר עצמו. נקודת התורפה יכולה להיות בבקר, בתוכנה ישנה או באופן שבו ספק התחזוקה מתחבר למערכת. לכן, גם חנות שמגינה על המחשבים והקופות שלה עלולה להישאר חשופה דרך ציוד אחר.

הפגיעה התרחבה בין מדינות ורשתות

בשוודיה דיווחו רשתות ICA וCoop על פגיעה במערכות קירור. Coop אישרה שאירוע סייבר פגע ב7 מתוך כ800 חנויותיה, ואילו ICA דיווחה על מספר מוגבל של חנויות שנפגעו. באחת מחנויות ICA בשטוקהולם נמסר שהמקפיאים הגיעו ל50 מעלות ושסחורה נהרסה.

באסטוניה דווח על שינוי מרחוק של הגדרות קירור, ובאחד המקרים על העלאת הטמפרטורה ל50 מעלות. האירוע זוהה וטופל במהירות, ולא דווח על נזק משמעותי.

באירלנד נפגעו מערכות קירור ב13 חנויות SuperValu.
קבוצת Musgrave, שעומדת מאחורי הרשת, מסרה שהאירוע הוגבל לדגם מסוים של ציוד. מוצרים מצוננים וקפואים הוסרו מהמכירה כאמצעי זהירות. בהמשך הודיעה הקבוצה שהאירוע נפתר, שהחנויות פועלות כרגיל ושחידוש המלאי מתקדם.

בבלגיה ובלוקסמבורג דיווחה Ahold Delhaize על פגיעה במערכות קירור בעשרות חנויות. Carrefour דיווחה על פגיעה בכ15 חנויות בבלגיה, והדגישה שההשפעה מוגבלת ושלא כל יחידות הקירור בחנויות האלה נפגעו. דיווחים נוספים הגיעו מהולנד, ובפינלנד נבדקו שיבושים במערכות קירור.

האירועים הגיעו כ3 שבועות לאחר מתקפה שפגעה במאות חנויות בצרפת באוקטובר.
כבר אז פורסמה התראה רשמית על פריצות לבקרי קירור של כמה יצרנים ועל הסיכון שבהשארת ממשקי הניהול שלהם חשופים לאינטרנט.

עם זאת, הדמיון בין המקרים אינו מוכיח שכולם בוצעו בידי אותו גורם. זהות התוקפים והקשר בין גלי האירועים עדיין לא הוכרעו.

הנזק נמשך גם אחרי שהקירור חוזר

העלות המיידית היא הסחורה שנפגעה. בעל עסק בתחום הבשר בבלגיה העריך שהאירוע השמיד אצלו בשר בשווי כ15 אלף אירו.
מדובר על עסק אחד, אך היא ממחישה כיצד תקלה במערכת אחת יכולה ליצור הפסד משמעותי בתוך לילה.

העלות העסקית עשויה להתרחב מעבר לשווי המזון. פינוי סחורה, בדיקות בטיחות, תיקון המערכות וחידוש המלאי דורשים זמן ועבודה. כשהמוצרים חסרים, החנות עלולה גם לאבד מכירות ולקוחות עשויים לבצע את הקנייה במקום אחר.

חשוב להבחין בין מזון שהושמד לבין מוצרים שהוסרו מהמכירה כאמצעי זהירות. לא כל מוצר שהורד מהמדף בהכרח התקלקל, ולא כל חנות שנפגעה נסגרה. המידע הקיים אינו מבסס קביעה שמתפתח מחסור רחב במזון.

גם לאחר החזרה לפעילות נותרת שאלת ההגנה. ההנחיות שפורסמו בצרפת כוללות הסרת חשיפה ישירה לאינטרנט, בדיקת הגדרות וחיבור מרחוק באמצעות רשת מוגנת. הן מזהירות שאיפוס מכשיר ישן שאינו מקבל תיקוני אבטחה אינו פותר את הבעיה אם הוא נותר חשוף.

מבחינה עסקית, המשמעות היא שתיקון האירוע עשוי לדרוש גם השקעה בהחלפת ציוד ובשינוי אופן החיבור. הרשת צריכה לדעת מי יכול לשנות את הגדרות הקירור, כיצד ספק התחזוקה מתחבר למערכת ומי מקבל התראה כשהטמפרטורה עולה.

מה המשקיעים צריכים לבדוק עכשיו

האירועים ממחישים שסיכון סייבר יכול להשפיע ישירות על המלאי, המכירות וההוצאות של קמעונאית מזון. כדי להבין את הפגיעה בחברה מסוימת, צריך לבדוק כמה חנויות נפגעו, כמה זמן נמשך השיבוש ומה העלות שעליה החברה מדווחת.

גם הכיסוי הביטוחי חשוב. השאלה היא אילו הפסדים מכוסים, באילו תנאים וכמה מהעלות תישאר בסופו של דבר אצל החברה. בלי הפרטים האלה, קשה לתרגם את הכותרות להשפעה על הרווח.

להערכתי, האירועים עשויים לחזק את הנכונות להשקיע באבטחת מערכות תפעוליות, כלומר מערכות מחשוב שמנהלות ציוד פיזי. השקעות כאלה יכולות לכלול החלפת בקרים, חיבורים מאובטחים ושירותי ניטור. כדי להסיק שחברה מסוימת תרוויח מכך, יידרשו הזמנות, חוזים או הכנסות שיתמכו בהערכה.

בהמשך חשוב לעקוב אחר ממצאי החקירות, היקף הנזק והצעדים שננקטו למניעת פגיעה חוזרת. עבור בעלי החנויות, החזרת הקירור היא רק חלק מהטיפול. צריך גם לסגור את הגישה שאפשרה את הפגיעה, לפני שהלילה הבא יסתיים בעוד סחורה שאי אפשר למכור.

אין ספק שבעידן של היום, תקיפות סייבר הפכו למשהו שקל יותר לבצע, כך שזה בעצם אומר שהגנות הסייבר יצטרכו להוכיח יעילות ועליונות רבה אל מול התקיפות האלו.